הפרעות תנועה בשינה

הפרעות תנועה בשינה הן קבוצה של מצבים המאופיינים בתנועות בלתי רצוניות המתרחשות במהלך השינה או במעבר בין ערות לשינה. תסמונת הרגליים חסרות המנוחה (Restless Legs Syndrome - RLS), הידועה גם כתסמונת הרגליים העצבניות או מחלת וויליס-אקבום, היא אחת ההפרעות המרכזיות בקבוצה זו. היא הפרעה נוירולוגית תחושתית המתבטאת בצורך עז להזיז את הרגליים, במיוחד בשעות המנוחה והלילה. תחושה זו מלווה לעיתים בתחושות לא נעימות כגון גרד, דקירה, נימול או כרסום בגפיים.

 

מאפיינים עיקריים:

• תחושות לא נעימות: תחושת פעימה, משיכה, צמרמורת או תחושה בלתי נשלטת ברגליים המצריכה תנועה להקלת חוסר הנוחות. 

• החמרה במנוחה: הסימפטומים מופיעים או מחמירים במצבי מנוחה, במיוחד בשעות הערב והלילה. 

• הקלה בתנועה: הזזת הרגליים, הליכה או מתיחות מקלות על התחושות הלא נעימות.

• הפרעות שינה: הסימפטומים עלולים לגרום לקשיי הירדמות, התעוררויות תכופות ועייפות במהלך היום.

 

שכיחות ואפידמיולוגיה

שכיחות התסמונת בעולם המערבי נעה בין 5% ל-11.5%, בעוד שבאסיה השכיחות נעה בין 1% ל-7.5%. ההבדלים בשכיחות עשויים לנבוע מגורמים גנטיים, סביבתיים ותרבותיים.

 

גורמים:

הגורם המדויק ל-RLS אינו ידוע, אך קיימים מספר גורמי סיכון:

• גנטיקה: נטייה משפחתית לתסמונת.

• מצבים רפואיים: אנמיה מחוסר ברזל, אי-ספיקת כליות, סוכרת, נוירופתיה.

• תרופות: תרופות מסוימות עלולות להחמיר את הסימפטומים.

 

אבחון:

האבחון מתבסס על דיווח המטופל על הסימפטומים, היסטוריה רפואית ובדיקות דם לשלילת מצבים כמו חוסר ברזל.

 

טיפול:

• שינויים באורח החיים: פעילות גופנית סדירה, הימנעות מקפאין ואלכוהול.

• טיפול תרופתי

• עיסוי, אמבטיות חמות, תרגילי מתיחה.